לדלג לתוכן

צ'רנוביל (מיני-סדרה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'רנוביל
Chernobyl
כרזת הסדרה
כרזת הסדרה
מבוסס על Voices from Chernobyl עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה היסטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצרים קרייג מאזין עריכת הנתון בוויקינתונים
כותבים קרייג מאזין עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי יוהאן רנק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים
פרסים פרס אמי
פרס גלובוס הזהב
פסקול Chernobyl: Music from the Original TV Series עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ מקור ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיק סאנה ווהלנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיקים בפועל קרולין שטראוס, ג'יין פת'רסון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה HBO Entertainment, The Mighty Mint, Sister, Sky UK, Word Games עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה Epic Games, HBO Go, נטפליקס, HBO Max עריכת הנתון בוויקינתונים
עורכים ג'ינקס גודפרי עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים ליטא, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
צלמים יאקוב אירה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה הילדור גודנאדוטיר עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור HBO עריכת הנתון בוויקינתונים
רשת שידור בישראל HOT
yes
סלקום tv
תקופת שידור מקורית 6 במאי 2019 – 3 ביוני 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
www.hbo.com/chernobyl
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'רנובילאנגלית: Chernobyl) היא מיני סדרת דרמה היסטורית בת חמישה פרקים שנוצרה ונכתבה על ידי קרייג מזין (אנ'), והבמאי יוהאן רנק. הפקת הסדרה הייתה קופרודוקציה של HBO ושל Sky (אנ') הבריטית. הסדרה מתארת את אסון הגרעין בצ'רנוביל ואת מאמצי הניקוי חסרי התקדים שאחריו. צוות השחקנים מורכב בעיקר משחקנים אירופיים, בכיכובם של ג'ארד האריס, סטלאן סקארסגארד, אמילי ווטסון ופול ריטר. הסדרה עלתה לשידור ב-7 במאי 2019 בארצות הברית. היא זכתה לשבחים רבים מצד מבקרי טלוויזיה. הסדרה עלתה לשידור בישראל ב-7 במאי 2019 ב-yes, בסלקום tv וב-HOT.

הסדרה זכתה בפרס אמי ובפרס גלובוס הזהב למיני סדרה הטובה ביותר[1].

בכור הגרעיני הסמוך לעיר פריפיאט אירע פיצוץ. עובדי המקום מנסים להשתלט על האירוע אך ללא הצלחה. האחראים על הכור, ובראשם סגן המהנדס הראשי אנטולי דיאטלוב, מכחישים בכל תוקף כי הכור נפרץ. מד הקרינה המקומי עומד על המספר המקסימלי שלו, המראה מספר נמוך מאוד, ועל כן נוצרת שאננות. הקרינה המדווחת בהתאם לכך נמוכה יחסית. עובדים בכור וכבאים שהגיעו לסייע, כגון וסילי איגנאטנקו, נפגעים מהפיצוץ. הרשויות מנסות להרגיע את הרוחות, ואת ההמונים המובאים לבתי החולים. הפיזיקאי ולרי לגאסוב מגויס לסייע בטיפול באירוע. הוא קורא את התיאור של התאונה ומסיק מייד כי הכור נפרץ. בוריס שצ'רבינה, הממונה מטעם המפלגה ולגאסוב מגיעים לצ'רנוביל. הממונים על הכור, ניקולאי פומין וויקטור בריוחאנוב עדיין הכחישו את העובדה כי הכור נפרץ. באמצעות מד קרינה חדש הם מגלים כי האסון גדול מכפי שחשבו. לגאסוב משכנע את הממונים עליו כי ישנה סכנה חמורה לתושבי האזור. על פי עצתו מסוקים מטילים חומרים כימיים, חול ובור על הכור.

הפיזיקאית אולאנה חומיוק היא מדענית גרעין ממינסק. כאשר מד הקרינה שלהם מופעל היא מבינה כי הייתה תאונה באחת התחנות הקרובות למקום עבודתה. כאשר לא עונים לטלפון שלה בצ'רנוביל היא מבינה ששם התרחשה התאונה. חומיוק מגלה שהכור מתכסה בבור וחול, מבינה שעתיד להתרחש אסון גדול במדינה וביבשת. הכור הקבור מתחת לחול והבור, יחלחל לתוך האדמה, וכאשר יפגע במאגרי המים המלאים, יתרחש פיצוץ תרמי, שיהרוס גם את הכורים הנוספים באזור. הפיצוץ התרמי הצפוי יהרוס חלקים נרחבים מיבשת אירופה. חומיוק מגיעה לצ'רנוביל ומשכנעת את לגאסוב והאחרים שיש לטפל בפיצוץ בדרך אחרת. שלושה מעובדי הכור נשלחים למשימת פתיחת מכלי המים התת-קרקעיים שעלולה בוודאות גבוהה לסיים את חייהם. השלושה מצליחים במשימתם, ובכך נמנעת הסכנה של הפיצוץ התרמי. הדמות של חומיוק היא דמות בדויה שנוצרה על מנת לייצג את כלל המדענים שטיפלו בפיצוץ.

באיחור ניכר מפונה העיר הסמוכה מתושביה. זאת לאחר ששצ'רבינה רואה כי מדינות אחרות נוקטות אמצעי זהירות ביחס לקרינה המגיעה אליהם. במקביל נעשים מאמצים אדירים לנקות את האזור. מגויסים עובדי כרייה כדי לחפור מתחת לכור, כדי לחזק את מבנה הבטון שם, ולמנוע דליפות. חיילים בצבא הסובייטי נשלחים לנקות את הגג המלא בגרפיט רדיואקטיבי, ובשל הסיכון הרב ניתן לכל אחד זמן קצר ביותר לשהות בקרבת הגג. תושבים מהאזור מגויסים להרוג בעלי חיים המשוטטים באזור. כל אותם אנשים נחשפים לרמות קרינה גבוהות ומסכנים את חייהם.

חומיוק נשלחת על ידי לגאסוב לבית חולים במוסקבה, שם מאושפזים עובדי הכור שנפגעו, על מנת לברר את הסיבה לתאונה. עובדי הכור גוססים לאט, ובייסורים. חומיוק מצליחה לראיין את אקימוב וטופטונוב ששניהם מתארים כיצד הם לחצו על כפתור הAZ-5. לחיצה על כפתור זה הייתה אמורה למנוע את הפיצוץ, וחומיוק מנסה לגלות מה גרם לכך שהמנגנון לא עבד. היא נתקלת בחוסר שיתוף פעולה מצד הקג"ב ואף נעצרת. לבסוף היא מצליחה להשיג דו"ח שחסרים בו דפים. לגאסוב מכיר את התוכן של הדו"ח. מדובר בפגם במנגנון החירום. הקצה של מוטות הבקרה שאמורים לעצור את הכור מכוסים בגרפיט, שהוא חומר שמאיץ את הפעילות הגרעינית. במצב המעורער שהכור היה בו, הכנסת הגרפיט הספיקה כדי לגרום לפיצוץ. מדענים התריעו על הסכנה בעבר, אך המפלגה סירבה לקבל את העובדה כי יש פגמים בתוכנית הגרעין שלה.

לגאסוב נשלח מטעם ברית המועצות להסביר את שאירע בפני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה. הוא משקר כפי שנדרש לכך בארצו, ומספר כי התאונה אירעה בשל טעות של מפעיל בכור. הוא מקווה ששיתוף הפעולה הזה יוביל לתיקון הפגם בכל הכורים הגרעיניים הנותרים. אך הקג"ב אינו עושה דבר בעניין. במשפט המתנהל כנגד האחראים לתאונה מתלבט לגאסוב האם לחשוף את האמת. לגאסוב מחליט לבסוף לספר את כל שאירע, כולל כשל תכנוני עליו הייתה אחראית המדינה בתכנון הכור, שהוביל לכך שקצות המוטות הגרעיניים צופו בחומר גרפיט שמעודד ריאקציה גרעינית.

בתום הפרק האחרון של הסדרה מסופר את שהתרחש במציאות. לגאסוב התאבד בשנת 1988, שנתיים לאחר הפיצוץ. הרשויות הודו בטעות וביצעו תיקון בטיחותי בכורים אחרים במדינה. שצ'רבינה מת ב-1990. שלושת הנאשמים נידונו לעשר שנות מאסר עם עבודות פרך. דיאטלוב, עוזר המהנדס הראשי ומנהל המשמרת בזמן הפיצוץ, מת ממחלה בעקבות הקרינה בשנת 1995.

דמויות ושחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות משניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"צ'רנוביל" זכתה לשבחים רבים ממבקרים. באתר Rotten Tomatoes מחזיקה הסדרה בציון של 96% בהתבססות על 76 ביקורות. באתר Metacritic הסדרה קיבלה ציון של 86 מתוך 100 בהתבססות על 26 ביקורות. באתר IMDb, יותר מ-480,000 משתמשים נתנו לסדרה דירוג ממוצע של 9.4 כוכבים מתוך 10, ובכך הפכה "צ'רנוביל" לסדרה עם הציון החמישי בגובהו באתר. מבקרים מ"וושינגטון פוסט", מ-"The Atlantic" ומ-BBC השוו בין התקופה שבה התרחש האסון לחברה העכשווית על ידי התמקדות בכוח הפצת המידע וביכולת של מנהיגים לא ישרים לעשות טעויות קריטיות מעבר להבנתם. סופי גילברט מכתב העת "The Atlantic" תיארה את הסדרה כ"שיחה עגומה לגבי המחיר של עיוות האמת". האנק סטואבר מ"וושינגטון פוסט" שיבח את הסדרה על הצגתה את "הדברים שיכולים לקרות כאשר שקרים הם דבר שבשגרה וסמכות מנוצלת לרעה".

ברוסיה, למרות ביקורות בודדות ששיבחו את הסדרה, רובן המוחלט היו שליליות. הסדרה אף קיבלה התייחסות מהמפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית, אשר קראה לסדרה "מגעילה" וקראה לתביעת דיבה נגד במאי, תסריטאי ומפיקי הסדרה[דרוש מקור]. חבר המפלגה, סרגיי מלינקוביץ', הודיע בהצהרה על כוונתה של המפלגה לבקש מהרוסקומנדזור (גוף פדרלי רוסי הנחשב לרגולטור האינטרנט הממשלתי) לחסום גישה מקומית לצפייה בסדרה[דרוש מקור].

בשנת 2020 זכתה "צ'רנוביל" בפרס באפט"א לטלוויזיה למיני-סדרה, וג'ארד האריס זכה בפרס השחקן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]